הסיפור פורסם באתר של ארגון יוצאי לודז' (ראו לינק), בעוד הפואמה מטה נכתבה ע"י ד"ר יוסי אהרונסון ז"ל, איתו ערכתי מסע שורשים בלודז'

https://www.lodz-israel.co.il/miler/miler.htm

הקפיצה

לעתים סיפור מסיט בחיים

כמו רכבת מפס אחד לשני.

 

2. לודז' פולין 8.9.1939

קופצים בזמן

לודז' פולין

עיר מפורקדת

מחכה לכניסת כובשיה

מגישה כמנחה שבע מאות אלף תושב.

על כל עשרה,

ששה פולנים שלושה יהודים וגרמני אחד!

 

3.     ליצמנשטדט ספטמבר אוקטובר 1939 ואילך

אין זמן!!!

תושבי העיר עסוקים, בלימוד ושינון תפקידיהם החדשים

הפולנים להתכופף

היהודים משננים תלמוד ישן להיהרג או להימוג

והגרמנים הלכות אדונים,

הימים,

!

4.      לודז' ליצמנשטדט אוקטובר 1939

עיר: ירויה, ריקה בחלקה .

נאנסת שוב ושוב על ידי הכובשים

הורסים בנייניה, משנים שמות רחובותיה

מגרשים והורגים תושבים

מספחים אותה לארץ אחרת (פטרלנד)

ואם בכך לא די.

מנציחים אונס קודם (לפני רבע יובל) ומשנים שם העיר לליצמנשטדט על שם האונס של  אז.

 

5.      ליצמנשטדט אוקטובר 1939

ד"ר איבלהר, מושל מחוז

תובע "ציות עוור וביצוע מושלם"

ואשר ליהודים: " בעיה שעמה נתן להסתדר בקלות"!!!

 

6.      ליצמנשטדט אוקטובר-נובמבר 1939

 

עדיין לא הגיע הזמן

בו סדרו ילדים יהודים בשורה

כדי להרוג בכדור אחד.

עדיין לא הגיע עידן הגז

מבחינה כלכלית, יש להודות

יהודי עדיין שווה כדור רובה.

 

7.      ליצמנשטדט 5 נובמבר 1939

יהודים מורשים ללכת

ברחוב פיוטרקובסקה (כעת: רחוב אדולף היטלר)

הרחוב הראשי של העיר,

שעתיים בבוקר.(משמונה  עד  עשר ).

!

 

8.      ליצמנשטדט 14 בנובמבר 1939

על יהודים לשאת סימון בצבע "צהוב יהודי"

צהוב נבילה, צבע חלש

לנו השחור הלבן האדום הלוהט,

 

9.      ליצמנשטדט 14 נובמבר 1939

עוצר על היהודים מחמש אחרי הצהריים

עד שמונה בבוקר למחרת.

יהודים הם סכין בגב האומה, עכברושים במחתרת אפילה.

מותר להוציא את האף היהודי, רק,

כשהשמש עולה!

 

10.  ליצמנשטדט 10 נובמבר 1939

הזלוטי מוצא מהמחזור עם אתראת זמן להמרה

המרק הגרמני, מרק האדונים

יהיה מעתה השליט בכיפה.

 

11.  ליצמנשטדט נובמבר 1939

עדיין אין גיטו.

היעילות הגרמנית הידועה עדיין חורקת

(עובדה: פה ושם אמרות אחרות, פעולות הפוכות)

אל חשש! המצב יתוקן במהרה! הייל!

 

12.  משפחת מילר קטע ממרשם

התושבים: חמישה…האב: ליאון (אליעזר), האם:

שרה, והילדים ביניק (בנימין), אסתר ומרדכי (מוטיל מוטל)

בני 19, 17 ו- 15 בהתאמה.

השם גרמני, העיניים כחולות

וישנה ההתכווצות הזאת, ההתכנסות של הגוף

אולם השפתיים אינן קפוצות

יהודים, ללא ספק ,

שומרי מסורת,

פני כולם  לציון!

 

13.  מתגוררים  ברחוב שהיה קשה להיגוי ליד רחוב גדנסק

ברחוב זה מספר 28, התגוררה משפחת אמי בעת הכיבוש, קודם הוקם הגיטו .

(אמי כבר בארץ)

סביר שנפגשו ברחוב ,הקדימו שלום, הסירו כובעים בנימוס.

ייתכן שסבי וסבתי היו לקוחותיהם שהרי עקר שכחנו: מדובר בחייטים (מתפרה)

והם טובים וידועים במקצוע! עובדה:

לקוחותיהם מכלל תושבי העיר,

   יהודים, פולנים, גרמנים.

 

14.  רודולף!

לא הר רודולף ולא פאניה,

 סתם רודולף! בחור פשוט.

 מאלה שבצדדי התמונה הקבוצתית בחליפה המקומטת (היחידה),חוששים לחייך,

מאותם כנועי שכם, שיוצאים מגדרם להקדים ולברך.

כעת שוב תלמיד, לומד אדנות.

מתמתח- צורח, , נגעל, לועג

נועל מגפיים מצוחצחות, עונד סרט

אדום עם צלב  קרס

רודולף! הפעם יצליח .

יוכיח למורות הכלבות הפולניות מיהו

  והן    בפקודה יקפצו  לו ! זיג  הייל !

 

15.  רודולף

החורף מקדים השנה

רודולף נזכר במעיל הפרווה.

ירושת אביו, מתוצרת לייפציג מתאים לאדון,

מוציא מארון,

בדירת החדר מתפשטים עובש ,אבק.

ישנם גם  קרעים, כתמי עש!

אין ברירה

 יש למסור לתיקון למילר, אותו יהודי

ועליו לתקן עד מחר -בעיר שמועות, על גירוש  המוני.

 

16.  יש דפיקות ידידותיות, מתחשבות של שכנים וידידים,

ויש רפות, נשמעות בקושי של מבקשים ,קבצנים

בחודשים האלה הדפיקות,

קשות וכבדות כפסיעות מגפיים, חסרות סבלנות, לפתוח!

ומיד !

משתלטות על הלב מטריפות דפיקותיו.

***

בית מילר.

.בוקר.השעה חמש,

דפיקות עזות,כבדות- לפתוח !

כשנפתחת הדלת המבוהלת, נכנסים הר רודולף ורוח. הקור מקפיא

בידי רודולף מעיל פרווה

יש לתקנו ,מיידי!

 

17.  להימסר בביתו עד חמש אחה"צ למחרת בדיוק!!!

איחורים ותירוצים לא יתקבלו!

הייל!!! רודולף עוצר ביציאה  קריאתו,

לברך את הפיהרר מצווה.

אך לעשות זאת בפני יהודים?!!בעיה!

אחרי שהדלת נטרקת בכוח

וצלחות וכוסות תוצרת ורשה

מקרקשים בעלבון על חוסר נימוס,

נותרים בני מילר לבדם,

לליל שימורים, עייף ועמוס.

 

18.  זריזות כפיים ,מאמץ מרוכז

 המעיל מוכן כחדש

  אך קושיה אחת :

איך למסור לרודולף ,ברחוב אדולף היטלר, את מעיל הפרווה?

 

19.  את המשימה הוחלט להטיל

 דווקא על מוטל, הבן הצעיר,

 כמו שסמכו עליו בהשגת לחם מדי יום,

באיסוף מידע, בכל …

תנועות שקטות, חיוך כחול

מהיר מחשבה ותנועה.

 

20.  מתקרבים כעת לחמש אחר הצהריים

השירה מזהה שעה קטלנית (ראה לורקה!)

השמש מסתירה פניה מהעיר

מה שלא יהיה הערב  קרב.

 

21.  מוטיל יוצא, הפרווה בידו

 מסתירה סרט צהוב סביב זרועו

דלת נטרקת חרישית מאחור,

כלי הבית נותרים בעצבותם.

ארבעה מאחור דוממים בתפילה

שיחזור בשלום, שיחזור בשלום!!!

***

בחוץ קר וגשום, מעטים ההולכים,

 נחפזים למקום מבטחים,

"לאן אדוני?" כרכרה נעצרת.

במחשבה של רגע, המעיל עולה מעצמו, ומוטל אחריו, מוסר כתובת.

***

22.  פיוטרקובסקה, רחוב אדולף היטלר הולך ומתקרב, מתקרב והולך

כאיום מפורש, כנחש שאורב

!

 

23.  במרכז הכביש נער בלונדי "היטלר יוגנד" שולט

  בתנועה        

שפתיו קפוצות, תנועותיו חסכוניות

 מעיל פרווה לגופו,

 ידו צלובת הקרס מורה באדנות.

 

24.  נער היטלר מושיט את ראשו, מסתכל בפנים

. שום צבע עיניים, גם שפה מצוחצחת לא תוכל יהודון להסוות.

..זאת אולי הכפיפות, הענווה והשקט

ומעוט המקום, שנצברו רבות בשנים

ואולי משהו בבלוטות הריח

או אינסטינקט

"יודה בפיוטרקובסקה" זועק נער היטלר

וסוטר על לחיו של המילר מבעד החלון,

אך המילר זריז ומהיר כשדון.

קופץ מכרכר ועמו מעיל פרווה,

תוך שניות נעלם באחת החצרות

טרם הצליח נער היטלר לעכל החוצפה.

 

25.  בחמש אחה"צ לערך מצלצל פעמון ורודולף פותח הדלת.

בפתח ניצב לו מעיל פרווה מבריק ומצוחצח למשעי

רק חבל ,מאחוריו יהודי!

יהודון כאן ברחוב, בלי סימון וכבר העוצר נכנס!!!

והוא משוחח עם אותו אונטר מנשן ואם יראוהו, והיה ונתפס….

 

26.  וכמעט  דמעות חרון ופחד עולות בעיניו

הוא שולח  ידו  לכיסו,

(לו אלה בידו )

אך  זה רק  מטבע  (חמישה  זלוטי )

ונותן  מתנת  איש קריות לצעיר שמודה בנימוס

העיקר  שיעוף כבר, העיקר שיזוז.

 

 

 

27.  כשדלת העץ נטרקת חרש,

מרים טלפון לתחנת המשטרה ברחוב גדנסק וכדרך אדון נענה מיד!

ומוסר

והם מאמינים, בלי שאלות,

שהרי אדון הוא , האמת לצידו.

 

28.  השעה כבר שש בערב כשמוטל חוזר

 הנה בית הוריו לפניו רפוי וכבד

נגוהות אחרונים של שקיעה, תרתי משמע.

 

(אין  צל  שאינו

מותיר מקום

ולו לשמץ הבהק, לכתם של  אור,

שמופיעים  בזמן  הכי  לא  צפוי, גם באוטוסטרדה לאבדון).

 

29.  עוד טרם קרב לכניסה ,קול חרישי עוצרו:

 

הגסטפו בפנים…

זה השכן הפולני שמאיר, מזהיר, ומעז

 

30.  קושיה:

מה  מביא

את  קובלסקי, קומוניסט  פולני,

  למסור את  נפשו 

עבור   נער   צעיר  משכניו , ועוד  יהודי !

(שהרי  ברור הסיכוי,

שאם  הטרף 

בפח  לא  יפול ,

חקירה  תפתח  ודמו  בראשו.

 

31. מכל  מקום ,מוטל, בידיו מספר מטבעות

שקיבל מאת השכן,

וכתובת חווה ליד ורשה, שמסר המיטיב

ולמד ושינן ,(החווה  של  דודו )

יוצא לדרכו מיד, הלום ורטוב

ויותר לא שומע דבר אודות משפחתו.

 

32.סביר שבאותו לילה כבר הוצאו להורג  .

כשלושה ארבעה חודשים אחר כך

 כשהוקם גיטו ליצמנשטדט

 לא הופיעה משפחת מילר ברישום  המדויק

של באיו.

 

33. ורודולף, רק מעט נהנה

ממנחת אדונים.

כחמש שנים,

קו מפריד,

בין אדון טהור גזע

לצל אדם , לפליט.

 

34.בחורף הקשה של 1945

רוכב פרש רוסי

רומס שיירת פליטים

מבחין לפתע על גב הלך כפוף,

מעיל פרווה

במצב טוב!

בלי היסוס שולח ידו, פושט את המעיל,

לא מותיר לבעליו, שנותר עריה ועירום,

שום  סיכוי .

 

35.ואשר  לשכן: ככלות  מלחמה,

כשחזר  מוטל ללודז'  ,

מצא  בית  אלם, רחוב  דומם,

רק  ידעו  שהוצא  להורג, קובלסקי, השכן .

האם  אותו  חסיד  אומות –עולם

עם  שכניו  היהודים , באותו  לילה  חוסל?

.

 

 

 

 

36.ואשר למוטל

תושיה וזריזות

הצילוהו שוב ושוב עד תום מלחמה,

אך לצמצם את עצמו בהמשך העדיף

לא  פרק מעצמו, אך גם לא  הוסיף ,

לא יכול (ואולי לא רצה) ,

על המטען העודף של המעיל

שאת כובדו עד מותו כה נשא. עד