"בשמונה בערב תהיה הודעה מיוחדת של ראש הממשלה".
"שוב השמן", נאנחתי: מאז נבחר לראשות הממשלה, הוא לא מפסיק להופיע בטלוויזיה, כמעט כל ערב. רופא או לא רופא, יש גבול.

בחוץ המשיכו להשתולל רוחות מזרחיות חמות. מדעני מכון וייצמן הצליחו לייצר אותן, על רקע התיאוריה שהוירוס פעיל רק בעונת החורף, ממש כמו הסקס עם האקסית שלי, ואלו אכן עזרו להקטין את כמות הנדבקים.
"מהפך!" הכריז חיים יבין ופתח את המהדורה המיוחדת. "הושגה פשרה היסטורית, על פיה מתחייבים הדדית היהודים והפלשתינאים להפסיק להפיץ וירוסים בעולם.

עכשיו נעבור להודעתו של ראש הממשלה…". הדוקטור החזיק בידו בקבוק "קורונה", כחכח בגרונו במבטא ערבי והתחיל לדבר אל המצלמות.
הכל התחיל בעצם חודשיים קודם לכן, כאשר נפלה סופית האפשרות להקים ממשלת אחדות. גנץ הבין שאין ברירה אלא להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. הערבים, כצפוי, לא הציבו רף דרישות גבוה מדי, ובלבד שיסכימו לקבל אותם לועדת קישוט.
ד"ר אחמד טיבי מונה לסגן שר הבריאות, כאשר גנץ מכהן כראש הממשלה ושר הבריאות, ממש כמו הצמד ביבי-ליצמן בשעתו.
אלא מאי, העסק הזה לא החזיק מים זמן רב מדי. לא עברו שבועות ספורים והעגלה החלה לחרוק. זה התחיל בריב סמכויות בין שר המשפטים אביגדור ("איווט") ליברמן לבין אחמד ("אחמד") טיבי: מי משניהם רשאי לחתום על צו אישפוז כפוי של חולי קורונה שהם גם חולי נפש: איווט טען שמדובר בעניין משפטי, אחמד, לעומתו, סבר שהעניין הוא רפואי לחלוטין.
היו עוד מחלוקות מסוג זה בין השניים ואף בין חברים נוספים בממשלה לבין עצמם, אף כי מן הראוי לציין שלאחר שעות העבודה אחמד ואיווט הפכו ל"בסטיז": הם שיחקו שש-בש כל ערב בביתו של האחרון בהתנחלות נוקדים, כאשר הם מורידים צ'ייסרים של וודקה באלוגה משובחת בזה אחר זה.
מה ששבר את הברית סופית היה משחק הגביע בין בית"ר ירושלים לבני סכנין, שבו השניים ניצבו משני עברי המתרס וכאשר הקהל פוצץ את המשחק, פרץ גם הצמד א.א. (כך קרא להם אמנון אברמוביץ) אל המגרש והצטרף למתפרעים משני הצדדים.
הממשלה נפלה כעבור שבועיים. הנשיא ריבלין, כאקט אחרון של פיוס לאומי טרם פרישתו ולאחר שנואש ממנהיגי שתי המפלגות הגדולות, הטיל את המנדט על מנהיג המפלגה השלישית בגודלה, דהיינו הרשימה המשותפת.
ד"ר טיבי הפתיע את כולם ובתוך שבועיים הקים ממשלה שבה חברות כל סיעות הבית.
"ועכשיו נעבור להודעתו של ראש הממשלה, הד"ר אחמד טיבי", הכריז יבין.